יש לזכור שלפרויקטים אותן אנו מנהלים יש תמיד יעוד תפקודי מוגדר ועליהם לספק את התפוקות שהוגדרו בפרוגרמה על פיה הם הוקמו. לאור זאת מבחני הסיום של הפרויקט אינם רק בחינה של המרכיבים והאיכויות, אלא בעיקר מבחני תפקוד שמטרתם לוודא שהפרויקט ימלא את ייעודו לאורך זמן, ניתן לתחזוקה ולתפעול ראויים כך שההשקעה בו תישא פירות.
לדוגמא: מפעל תרופות בו מותקנות למשל מכונות ייצור, אמצעי שינוע, מעבדות בקרת איכות, מכונות אריזה ומתקנים לוגיסטיים, יעבור, מעבר למבחני איכות סטנדרטיים, גם בדיקות ניקיון, הרצות, פעולות הסמכה תקניות כגון Commissioning ומבחני ולידציה על פי פרוטוקולים מוסכמים על הרשויות, כך שבסיומם ניתן לייצר לשביעות רצון הגורמים הרגולטוריים.
דוגמא נוספת: מתקן מרכז מחשבים Data Center , גם לאחר שעבר מבחני איכות קפדניים, לא יימסר למזמין אלא לאחר שעבר בחינות הסמכה לרמה המוגדרת בפרוגרמה, לרוב על ידי גורם חיצוני מקצועי. מבחנים אלו יכללו בעיקר בדיקות מסודרות חוזרות על פי פרוטוקולים מובנים ובדיקות סימולציה לתרחישי שיגרה וחרום, דימוי תקלות והפעלת "תקלות" אמת.
תהליכי המסירה הקונבנציונאליים יתחילו רק לאחר שבקרי האיכות סיימו את תיקון כל הרג'קטים והביאו את הפרויקט לרמת האיכות והניקיון המוגדרים במפרטים. בתהליכי המסירה ישתתפו הגורמים הבאים:
- המפקח
- המתכננים הרלבנטיים
- הקבלן הראשי וקבלני המשנה הרלבנטיים
- ספקי ציוד על פי הצורך
- מחלקת התחזוקה של המזמין או קבלן התחזוקה שהמזמין מינה.
- נציגי המזמין
התהליך כולו יתועד בפרוטוקול ויחזור על עצמו על פי הצורך עד לקבלה הסופית.
ראוי לציין שמיד עם המסירה למזמין נכנסת לתוקף תקופת בדק ואחריות, לה מחויב הקבלן. בתקופת הבדק יערוך המפקח בקרה עיתית או על פי קריאה של המזמין, במטרה לבחון את התפקוד של הפרויקט ולנהל תיקונים או עבודות השלמה להם מחויב הקבלן.